אני רוצה לפגוש את המנהל של h&m ולשאול אותו מה עבר לו בראש כשהוא הציע למדונה לעצב קולקציה?!
אף פעם לא הייתי מעריצה ל מדונה, כמה שירים חמודים, סרטים איומים במיוחד אבל בתכלס אני רואה אותה כדודה אסתר מהתלהבה קצת יותר מדי מפילטיס. אבל את h&m תמיד הערצתי, הרצון הזה להביא לאנשים אופנה כל כך טרנדית, כל כך שימושית וכל כך לא מחייבת פשוט הקסים אותי. והעובדה שיש לי 15 זוגות משקפיים משם שעלו פחות מחצי ריי בן עוד יותר קסם לי.
אחד הצעדים הגאוניים ביותר היה שיתוף הפעולה בין קארל לאגרפלד וh&m כי מצד אחד יש את המנהל קרייטיב לאגרפלד, אחד האגדות הגדולות של עולם האופנה, אחד האמנים הבלתי מעורערים, אדם שאלפי נשים סוגדות לו. מצד שני יש את h&m שנותנת את ההבטחה שהמוצר שבידיים שלך יהיה מתומכר ככה שכל אחד יוכל לרכוש אותו. שיתוף הפעולה הזה היה מדהים הוא גרם לכל אחד מהשותפים בו לקבל פירסום בחלק של ציבור שאף פעם לא עם ממנו, נשים עם הכנסה ממוצאת יכלו לרכוש מכנסיים של לאגרפלד, אז מה אם הם יוצרו ע"י h&m ולא שאנל, הם נתנו לנשים את ההרגשה כאילו הם חלק מהעולם הזה. שיתןף הפעולה הזה הגיע בתקופה בה הרעיון של לשלב ביגדי מעצבים עם בגדים זולים במיוחד או וינטאג התחיל להיות מקובל יותר ויותר מה שנתן באיזשהו מקום אישור לנשים שראו את אופנת הרחוב כדבר נחות וזול לקנות שם ולשלב את זה עם ההיי אנד פאשן שלהן.
לאחר ניסיון לשחזר את ההצלחה של לאגרפלד, נעשו שיתופים עם סטלה מקארני וויקטור אנד ראלף שלדעתי האישית היו הרבה פחות מוצלחים, למרות לפי כמות האנשים שעמדו וחיכו בקור מחוץ לחנות באוקספורד סטריט מישהו כנראה כן אהב את זה.
ואז הגיעה הקולקציה של מדונה, קולקציה סתמית ומשעממת, שניקנתה רק ע"י אנשים שחשבו שהם יכלו למכור אותה באי ביי וגם זה היה טעות, כי אפילו באי ביי הקולקציה לא נימכרה. ולמרות כל התיקוות של h&m מדונה אינה בן אדם אשר בנות בנות 16 רוצות לחקות, הם איחרו ב20 שנה בערך.
לעומתם הצעד טופשופ עשו בשיתוף הפעולה עם קייט מוס היה צעד חכם ומלא שיק. למה? כי העולם לא שבע מהבחורה, כי אנשים רוצים לשמוע עליה עוד ועוד, כי זאת בחורה שגם אחרי שהוחרמה ע"י מיטב החברו בשוק {h&m} היא חזרה בגדול
